מימוש עצמי - הזמנה למשחק בכדור (הארץ) 

מימוש עצמי - הזמנה למשחק בכדור (הארץ)


את החיים שלך קיבלת ללא שיעורי ניסיון, ללא חזרות גנרליות וללא פתק החלפה. האם אתה צריך קודם לטעום את החיים, לבחון אם אתה "מתחבר" אליהם ורק אז להחליט אם אתה משתתף בהם? האם אתה מממש את עצמך ממש עכשיו או משקיע מאמץ מיותר בניסיון להתממש? זוהי הזמנה להשתתף במשחק כדור (הארץ).

"החיים הם מה שקורה כשאנו עסוקים בתכנון תוכניות אחרות" כתב ג'ון לנון באחד משיריו. זה לא סוד, כולנו יודעים שהחיים הם עכשיו, ובכל זאת חלקנו ניגשים ליומיום שלנו בהססנות של שיעור ניסיון או בגישה של קורס הכנה לעתיד טוב יותר. כדי לממש את עצמנו בזמן הווה עלינו לשים לב להבדל בין ניסיון לחיות לבין השתתפות בחיים.

חלקנו משתמשים בצורה מטעה במילה "ניסיון". ניסיון, אין פירושו טעימה זהירה כדי לראות מה זה עושה לך, אלא כינוי למה שנשאר בך אחרי שהשתתפת בדבר זה או אחר. התבונה שנותרה בך בתום ההשתתפות היא "ניסיון חיים" וכדי שיהיה לך אותו אתה חייב להשתתף בחייך באופן מלא. על מנת ליישם זאת כבר כעת, אני מציעה לך לא להסתפק בקריאת שורות אלו כניסיון לבדוק האם המאמר "יעשה לך משהו". כי הוא לא (מאמרים לא עושים דברים לאנשים, אבל אנשים עושים דברים ממאמרים). לכן, אני מזמינה אותך לקרוא את השורות הבאות ממקום של השתתפות בו.

השתתפות היא התייחסות אל הדבר אשר בו אתה עסוק כרגע, או אל המתרחש סביבך או בתוכך ממש עכשיו כאל בעל משמעות אישית עבורך. את המשמעות הזאת רק אתה יכול ליצור. לא בכדי אומרים שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. האם אתה מוכן, ממש עכשיו ובשארית יומך, להתייחס לכל אדם ואירוע ולכל רגע ורגע כאל התגלות אלוהית, קטנה ובעלת משמעות אישית עבורך? האם אתה מוכן למצוא ערך בתוכן של כל דבר וכל רגע כפי שהוא? האם אתה מסכים להתבונן בכל דבר שאתה עושה, חווה וש"קורה" לך כפניה אישית של הבורא אליך, כמסר, סימן, רמז, אות או כשיעור פרטי?

הבורא נענה לבקשותיך בחן ובאמצעות כל דבר שנקרה בדרכך.
אל תתייחס אל הרגע הזה ואל השורות המונחות לפניך עכשיו כהכנה למשהו טוב יותר שיקרה בהמשך: זהו הטוב ביותר שיש לבורא להציע לך כרגע. אל תתלה בתכני המאמר או במשהו חיצוני אחר את האחריות לייצר עבורך משמעות, אלא תן לו פרשנות בעצמך. אתה הוא הנותן את המשמעות לדבר אותו שם הבורא לפנייך עכשיו. אל תחכה שמשהו או מישהו "יעשו לך את זה", אלא השתתף בחיים שלך ושאל את עצמך: מה אני עושה מזה?

ההצלחה היא קלה וטבעית, בעוד הכישלון דורש מאמץ

באחד משיעורי הריקוד בהם השתתפתי, המורה ביקשה מאיתנו לשבת על הרצפה בפיסוק קל, לאחוז בכדור קטן, להשליך אותו על הארץ קרוב לגופנו ואז לתפוס אותו - כך, מספר פעמים. תוך מספר שניות החדר הוצף קולות של צחקוקים ואווירה של אופטימיות מלאה את החלל.

הסתקרנתי לאן יתפתח תרגיל פשוט זה, כשלפתע, המורה הוסיפה בקול דרמטי ונוגה את ההנחיה הבאה, שהותירה אותי המומה לחלוטין: "אבל אל תתפסו את הכדור באמת, תנו לו לחמוק מכם קצת, כי בחיים אנחנו לא ממש מצליחים להשיג דברים". לאחר קביעתה הנחרצת לגבי החיים, הצחקוקים דעכו והאווירה בחדר הפכה לכבדה ומדוכדכת.

מזועזעת מאמירה קשה זו, עליה מחיתי בתוקף ביני לבין עצמי, והמומה מאנרגיית החיים שפרחה ממני באחת, נזכרתי בכלים הרב חושיים (על חושיים וחושיים) שלי ופניתי להשתמש בהם מתוך כוונה ליצור ניטראליות כלפי השפעת האמירה הזאת עלי. בהדרגה כוחותיי שבו אלי ואיתם גם ההתלהבות שלי לרקוד ולחיות. בתוך כך, החלה מחלחלת בי ההבנה עד כמה אומללה האמונה שהחיים הם רק "כמעט" ולא חשוב כמה ננסה, אף פעם לא נצליח באמת לממש את עצמנו ואת רצוננו.

בעיני רוחי אף אחד לא משתתף במשחק במטרה לפספס את הכדור. עם זאת, קורה לפעמים, בדרך לתפיסה, שאנחנו מפספסים אותו. הפספוס הוא חלק בלתי נפרד מהתפיסה. זהו חלק בלתי נפרד מהמשחק, אך לא מהותו. גם בתהליך המימוש העצמי שלנו, בדומה למשחק בכדור, ישנה אפשרות שנפספס את דרכנו או נסטה ממנה. לעיתים נצעד בה באופן מעורפל ולא מדויק, ולפרקים נדייק בצעדנו אך נשכח ליהנות מהדרך. אבל תמיד נוכל לשוב אליה ו"לתפוס" אותה.

כשם שמהות המשחק היא לתפוס את הכדור, כך גם מהות חיינו היא לממש את עצמנו ממש, באופן מלא ולא כמעט. תפיסת הכדור ומימוש עצמי הם הרצונות המולדים, הטבעיים והבריאים שלנו ואילו פספוס הכדור ופספוס המימוש העצמי מצריכים השקעה מיוחדת ומיותרת. במילים אחרות: דרוש מאמץ כדי לפספס, בעוד שההצלחה היא דרך החיים הטבעית והפשוטה. לפעמים אנחנו מסבכים את החיים שלנו בעשיית יתר (מאמץ) כשהדברים הם למעשה מורכבים, אך מהמון דברים פשוטים.

במשחק החיים, כמו במשחק הכדור, ה"פספוס" של מימוש מהותנו הוא חלק מהתהליך של זיהויה ומימושה. אך מהות חיינו איננה להחמיץ את מימושנו העצמי, נהפוך הוא: אנחנו פה כדי להצליח להתממש ולא כדי לנסות להתממש (ולפקשש).

אמנם, בדרך למימושנו העצמי אנו נתקלים לעיתים בקשיים וחווים תקיעות, בעיות, כאבים, חסימות, דפוסים, אמונות מעכבות, התנהגויות שליליות וכד'. אבל הקשיים שלנו אינם בעיה נצחית, כל עוד יש לנו כלים תכליתיים להתמודדות איתם. כל עוד אנו יודעים לשחרר אותם בעצמנו ללא הגבלה של מקום, זמן או מצב, וכל עוד אנו יודעים לאן לפנות כדי לקבל עזרה שתסייע לנו לשוב אל דרכנו.

הכוח שמניע אותנו לקום כל בוקר מחדש הוא הידיעה האינטואיטיבית החבויה בכולנו מבטן ומלידה, אשר מזכירה לנו את מטרת היום הזה - להתממש. הרצון להתממש הוא כוח חזק יותר מכל קושי שנפגוש בדרכנו והוא החזון שאנו זקוקים לו על מנת לשחרר את קשיינו.

הזמנה למשחק בכדור (הארץ)

למרות שחלקתי על גישתה הסיזיפית לחיים של המורה לריקוד, בחרתי להמשיך ולהשתתף בשיעור, לקחתי בעלות על החוויה שלי בו ויצרתי לו משמעות עבורי. על מנת לאפשר זאת, הענקתי לעצמי הילינג (טיפול אנרגטי) תוך כדי הריקוד. את ההילינג מיקדתי על חיזוק היכולת שלי לרקוד במקום לנסות לרקוד ולחיות במקום לנסות לחיות. וכך, למרות האווירה הכבדה ששררה בשיעור, הצלחתי ליצור שמחה בתוכי ונהניתי מכל רגע ובנוסף לשיעור הריקוד, זכיתי בבונוס מיוחד: תזכורת שהיקום בכלל וכדור הארץ בפרט נמצאים באבולוציה (התפתחות וצמיחה מתמדת) וכי זהו המנוע הגדול ביותר שמקיים את העולם - הרצון והיכולת להתממש.

הריקוד הוא אמנות של יצירה בזמן הווה. ברגע שתנועה מסתיימת, היא איננה לתמיד. אי אפשר באמת לחזור על תנועה אבל אפשר ליצור תנועה חדשה הדומה לקודמת, בכל פעם מחדש. גם הרגע, כמו תנועת הריקוד, הוא חד פעמי, וכדאי להתייחס לכל תנועה ופעולה בו כאל הדבר האמיתי, המופלא והטוב ביותר שקורה לנו ולא כטעימת ניסיון או הכנה לרגע טוב יותר.

אם תחשוב על זה, תיווכח שאי אפשר באמת לנסות לחיות: לנסות להיות בזוגיות, לנסות לעבוד או לנסות לגדל ילדים. "ניסיון" אינו תירוץ למעורבות חלקית בחיים. ניתן רק לחיות את הזוגיות שלך, את ההורות שלך ואת העבודה שלך.

ובחרת בחיים

אתה יכול כבר עכשיו לבחור לשנות את הגישה שלך מ"התנסות בחיים" להשתתפות בחיים. תוכל לבחור לחיות את חייך מתוך כוונה מלאה להתממש עכשיו במקום לנסות להתממש. תוכל לבחור לתפוס את הכדור במקום לנסות ולהתאמץ לפספס אותו. ולו רק בגלל שזהו טבעך האמיתי - להתממש. ולפעמים, כאשר אתה נתקל בקשיים, תוכל לרכוש כלים לטיפול עצמי או לפנות לעזרה שתסייע לך לשוב אל הרצון הטבעי שלך - להתממש.

אתה עומד לסיים את קריאת המאמר. איזו משמעות גילית בו עבור המשך יומך והמשך חייך? המאמר הזה, כמו הרגע הזה, איננו דוגמית או חזרה גנרלית ואין לו פתק החלפה. האם תקום לקראתו ותלחץ את ידו?